 |
בספר הוא מציג את היסודות של שיטתו : הוראת יוגה הפונת למתרגל המערבי.
לפי רוג'ר קלרק עלינו "להישאר אנשי מערב החיים בעולם המערבי" מפני ש"עלינו לפעול כאן ועכשיו".
מאז שיטתו זוכה בהצלחה גוברת בצרפת ובאירופה.
יוגת האנרגיה מציע למתרגלים לגלות, באמצאות תנועות פשוטות, את האיכות של ההקשבה "הפשוטה, נטול הרהור, נטול שיפוט, ונטול הערכה". פעילות זו קובעת את המודעות המלאה של המעשה, המביאה בהדרגה לאיזון מושלם של האשיות כולה.
רוג'ר קלרק נולד ב-1908. הוא רצה ליהות מהנדס, אך לאחר מחלה קשה הוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולעבוד כאטליז. האכזבה גרם לו לחפש משמאות חדשה בחיים. הוא הלך ללמוד אצל הד"ר וויארד (Dr Viard) שהיה מלמד את העקרונות של "התנועה המודעת", הגישה הראשונה שלו ליוגה. בשנת 1950 הוא פגש את לוסיאן פרר (Lucien Ferrer), מייסד האקדמיה המערבית ליוגה. מהר מאוד פרר בחר בו כעוזרו ויורשו. הוא התחיל ללמד יוגה מבלי לעזוב את מקצועו.
מאז 1970, אחרי יציאתו לפנסיה, רוג'ר קלרק הגדיש את עצמו להוראת היוגה. אוה כתב 15 ספרים והמשיך ללמד מורים ומתרגלים עד סוף ימיו. הוראתו התאפיינה בערבוב של דיוק קפדני עם עליזות והומור כובש. הוא היה מלמד את המושגים שעמוקים ביותר של היוגה בנימה עממית, ותמיד הזהיר את תלמידיו נגד רצינות יתר. גישתו הלבבית גרם לתלמידיו לפתח כלפיו רגשות של חיבה אמיתית.
הוא עזב את העולם ב-3 באפריל 1998.
מתוך הספר : Manuel de Yoga 1 מאת רוג'ר קלרק
1. 
הבלטת היחס בין התנועה ובין הנשימה :
המטרה היא לבצע תנועה מקוייקת ובו בזמן ליהיות מודעים לנשימה.
כוח הרצון מופעלת אך ורק לביצוע של התנועה.
בדרך כלל כוח הרצון אוה המוביל, הוא ששולט בנשימה. ביוגת האנרגיה אנו שואבפים ליהיות גם סבילים וגם רגישים ומקשיבים , במקום ליהות פעילים ובעלי רצון.
העיקר לתת לרמת התחושות להתגבר על הרמה המחשבתית שבה אנו משתמשים בחיים הרגילים. פרט זה הוא בעל חשיבות עליונה. אם אנו שומרים עליו בתירגול התנועות, אנו מגעים במהירות לשליטה מוגברת ולרגדישות משופרת לזרמי האנרגיה.
2. חשיבות התפקיד של ה"מבט הפנימי".
יש להגדיר את המבט הפנימי בקפדנות. בהתחלה, אנו מנסים להמנע מלערב את כדורי העניים, השררים והעצבים האופטיים בתירגול. כלומר התירגול נמצא כמה שפחות ברמה הגופני. הוא נמצא בעיקר ברמה שבה מתרחשת המחשבה.
כדי להוביל את המבט הפנימי כלפי מעלה, יש "לחשוב" למעלה : למשל להביא את המודעות לחלק העליון של המצח. יש "להרגיש" את החלק העליון של המצח, כך שהמבט הפנימי פונה אליו. אמנם כדורי העניים נגגרים לכיוון זה, אבל הן רפויות לגמרי ולא צריך ליהות מודעים להם.
מכאן ניתן להוביל את המודעות באותה צורה בכול חלקי הגוף, דבר שגורם לזרימת האנרגיה (פרנא) בכול הגוף, בעזרת הנשימה.
כאש טכניקה זו נקלטה היטב, אנו משתמשים בה ברמת השכלית, בצורה עדינה יותר. כך ניתן לשלוט בפעולות שכליות.
3. פיתוח הרגישות.
במקביל לשימוש בתחושותנו ובהקשבתנו, אנו מפתחים את החושים הדקים שלנו. זאת נקודה מכריע של יוגת האנרגיה.
החושים הדקים מאפשרים תפיסה והערכה של האווירות המתנדדות, המגלות לנו את מצב הוויתנו.
יכולת זו עוזרת לנו לשלוט ברמות השונות שמרכיבים אותנו.
