חושים רוחניים
"תנו רבנן שמונים תלמידים היו להלל הזקן. ל' מהם היו ראויין
שתשרה שכינה עליהם כמשה רבנו ול' מהם ראויין שתעמ' להן החמה כיהושא. כ' מהם בינונים. גדול שבכולם יוחנן בן עוזיאל וקטן שבכולם ריב"ז. אמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא משנה גמרא הלכות ואגדות, דקדוקי סופרים, קלות וחמורות, וגזירות שווה וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסים, משלות שועלים, דבר קטן ודבר גדוך. דבר גדול מעשה מרכבה." (סוכה, פרק ב')
חיים ויטאל מתאר דיוקן נהדר של מורו, האר"י הקדוש, ואישיותו המופלאה:
"וכן על זה הדרך היה יודע כמה מדרגות יש ברוח הקודש, וכל דבר ודבר היה יודע
על אמיתתו. גם היה יודע כל מיני חכמות בצפצופי אילנות ודקלים ועשבים ודומם
בסוד, כי אבן מקיר תזעק, ובצפצופי עופות ובשיחת מלאכים ובשלהבת האש ובשלובי
הפחמים, והיה מכיר בריח הבגדים. וכל זה היה יודע בכל עת וכל רגע. וכל
החכמות וידיעות אלו היו אצלו תמיד כאילו היו מונחים בחיקו. ועיניו ראו ולא
זר."
..."והיה יודע סוד הגלגוגים,
חדשים גם ישנים מאדם הראשון עד ימות המשיח.
והיה
מכי במצח האדם מה שחשב בלילה ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעלות נשמתו בלילה בגן עדן,
והיה מלמדו פסוק של שורש נשמתו. והיה קורא במצח האדם הזכיות והעבירות שעשה אט שחשב,
והיה יודע עוצם פגם כל עוון והיכן פוגם ומה פגם עושה ועוצם תיקונו." (ספר "תולדות
האר"י" של מאיר בניהו)
פסקל תמנליס