מדיטציה יהודית
התמונה שמייחסים לבעש"ט |
בעולם ובארץ פשטה אופנת מדיטציה נוסח הודי. מורים הנחשבים לבני סמכא בהודו
עצמה הסבירו ליהודים מסוימים שפנו אליהם כי
עליהם לחפש את התשובות בתוך היהדות .
כול הסודות הנוגעים בעולמות העליונים, בחושים הרוחניים, בגלגולי נשמות, בעליות
נשמה, בכוונות ובייחודים נמצאים בקבלה.
על המדיטציה ביהדות אפשר ללמוד מן המשפט
הבא ממסכת ברכות :
"חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין
ושוהין שעה אחת". זהו רמז ברור למדיטציה.
אצל הסידי הבעל-שם-טוב
מסופר אודות
צדיק אחד ששרוי היה ביחד עם כל חסידיו בשקט גמור במשך כל הלילה. תלמידו של
מנדלסון, שלמה בן מימון, שהכיר את תלמידי הבעש"ט, מספר (בכתביו נגד החסידות), כי
"בזמן התפילה דמו אנשים אלה לישנים, ועוד טענו שמשוחחים הם עם הקדוש ברוך הוא".
המקובל הגדול עזריאל טען, שתוך ישום הכוונה בתפילה, יכולה היא להגיע עד כדי
נבואה.
לעתים נדמה לנו, כי קשה לקשר בין הדברים שנאמרו על המשכיות הנבואה לבין
הטענה כי הנבואה נעלמה מאז חרב בית המקדש.
הבעיה נפתרה על-ידי המקובל רבי נתן
שפירא בפסוק יפה מתוך "מגלה עמוקות": "אל שנות נבואה, מיעקב עד מלאכי – זו הייתה
נבואה בקול רם. אך נבואה בלחש קיימת גם עתה. זהו ההבדל בין דיבור לאמירה. 'קול
דממה דקה' מסביר מדוע נמשכה הנבואה אצל בעלי הסוד וחכמת הנסתר".
המילה "נביא"
נזכרת לראשונה בתורה בספר בראשית פרק כ' בקשר לאברהם:
"ועתה עשב אשת האיש כי
נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה..."
מאברהם עד לצדיקים בימינו מנשכת שרשרת נביאים
גדולים כקטנים. דמותו של רבי יוחנן בן-זכאי כפי שמתוארת בתלמוד, אינה רחוקה
מדמותו של נביא, או מדמותו של מקובל גדול כמו האר"י , או רבי חסידי.
